#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"הנודר מן החלב מהו בקום? ומן הקום מהו בחלב?<br>(פרט לת""ק, ולמשמעות ר' יוסי דמתני', ולמבואר בברייתא)."	לתנא דמתני' הנודר מזה מותר בזה.<br>לר' יוסי דמתני' הנודר מחלב אסור בקום. ומשמע במתני' דנודר מקום מותר בחלב. אבל בברייתא הוא אסר גם בזה.	נדרים דף נב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה פסק הרי""ף בפת שאפאה עם הצלי בתנור?<br>ואלו ב' קושיות הקשו עליו?<br>ומה תירץ הר""ן (בקצרה)?"	"דאסור לאוכלה בכותח, דאע""ג דריחא לאו מילתא, מ""מ הכא הו""ל דבר שיש לו מתירים שיכול לאוכלו שלא בכותח.<br>והקשו עליו דבמין באינו מינו שרינן גם בדבר שיש לו מתירים.<br>ותירץ הר""ן דבדבר שיש לו היתר כעת אסרינן גם במין באינו מינו.<br>ועוד הקשו מה דאמרינן ביבמות דדבר המותר לכהן ל""ח יש לו מתירים, דלכהן מישרא שרי ולישראל אין לו היתר.<br>ודחה הר""ן דשאני התם דאין לנו לאסור לישראל בגלל התירו של כהן. ול""ד להכא דההוא גברא יכול להשתמש בהיתר בלא כותח."	נדרים דף נב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מהיכן בסוגיין הוכיח הר""ן דבמין באינו מינו שרינן דבר שיש לו מתירים? ואיזו משנה הביא לסייע לכך?<br>ואיזו ראייה הביאו לדברי הרי""ף האוסר בזה? ומה דחו?<br>וכיצד תירץ הר""ן את דברי הרי""ף?"	"מהא דנדרים אינם אוסרים אלא בנו""ט אף שיש להם מתירים. וכן מבואר במתני' דהטבל בכ""ש במינו משום דיש לו מתירים, ובאינו מינו בנו""ט.<br>ובסוגיא דביצה אמרו גבי מים ומלח בעיסה דהוי דבר שיש לו מתירים. ודחו דשאני התם שנעשית עיסה מהם יחד חשיבי כמין במינו.<br>והר""ן תירץ דסברת הרי""ף דרק בדבר שיש לו היתר כעת כפת שאפשר לאוכלה שלא בכותח, או בתחומין דאפשר במקומו, אסרינן אף באינו מינו."	נדרים דף נב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"איזו ראייה הביא רבי יהודה דהנודר מבשר אסור ברוטב וקיפה?<br>ומה דחו חכמים?<br>ומה מחלקינן כיו""ב לגבי נודר מן היין?"	"דמעשה ואסר רבי טרפון בביצים שנתבשלו עמו.<br>ודחו חכמים דאחר שנאסר הדבר הוא אוסר אחרים בנו""ט.<br>וכיו""ב הנודר מן היין מותר בתבשיל שיש בו יין. קונם יין זה עלי אוסר את התבשיל בנו""ט."	נדרים דף נב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה דעת ת""ק ור' יוסי בנודר מעדשים ועשישים?<br>ובדעת מי הקשתה הגמ' סתירה מקום וחלב?<br>ומה התירוץ?"	"ת""ק אוסר באשישים, ור' יוסי מתיר.<br>והקשו דר' יוסי אסר אפילו קום וחלב, וכ""ש עדשים ועשישים דהם אותו מין אף שעשאן בדבש. אבל ברבנן אין סתירה, דאשישים הוו עדשים ממש ולא דמו לקום דשרו רבנן.<br>ותירצו דאין טעמו דר' יוסי משום דקום בכלל חלב, אלא משום דבאתריה קראו לקום חלב."	נדרים דף נב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	הנודר מן הענבים והזיתים מהו ביין ושמן?<br>ובאיזה אופן הדין שונה?	מותר.<br>ובאמר קונם זיתים וענבים אלו, או שאני טועם, אסור ביוצא מהם.	נדרים דף נב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"רמב""ח נסתפק אי אלו דווקא או שאני טועם דווקא, לאסור את היוצא מהם.<br>באיזו מהלשונות פסקו לאיסור? ומה דין הלשון השנייה?<br>ומהי משמעות האיסור בלשון שאני אוכל? (2) ומאי נפק""מ בין שני הטעמים?"	"פשטו מהא דהאומר בשר זה עלי אוסר בנו""ט, דבאומר פירות אלו עלי נאסר היוצא. ובאמירת שאני טועם הויא בעיא דלא איפשטא ולחומרא.<br>י""א דהוא משום שאמר שאני אוכל ולא אמר אסורים עלי באכילה. ואז בשבועה דלא יכל לומר אסורים באכילה אלא שאני אוכל הוא מותר ביוצא.<br>אך הרמב""ם פסק לאסור גם בשבועה, וע""כ דהוא מפרש דעצם משמעות הלשון כה""ג לאסור את היוצא, ולא מצד ייתור."	נדרים דף נב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מהו ספיקו דרמב""ח גבי יוצא אי פירות אלו דווקא או שאני טועם דווקא?<br>ומהיכן פשטו את הספק בפירות אלו?<br>ומדוע אין לפשוט את הספק של שאני טועם מהא דדג דגים שאני טועם מותר בטרית טרופה?"	"פשיטא ליה לרמב""ח דלא בעינן לשתי הלשונות לאסור אלא אחת מהן אוסרת, והסתפק איזו.<br>ומהא דהאומר בשר זה עלי נאסר בטעמו חזינן דפירות אלו דווקא.<br>ואין לפשוט מהיתר טרית טרופה דשאני טועם שרי, די""ל דמה שהותר הוא בטרית שנטרפה קודם הנדר."	נדרים דף נב		
